בכנס השנתי השני שלו: הפורום הכלכלי הערבי דן בהזדמנויות לצמיחת החברה הערבית ואתגריה אל מול נושאים חיוניים ובוערים

הפורום הכלכלי הערבי קיים את הכנס השנתי השני שלו, ביום חמישי האחרון (3/10) באולם דבאח בדיר אל-אסד. הכנס עסק השנה בכלכלת הקהילה הערבית מבחינת צמיחתה, הזדמנויות להחייאה והאתגרים הסובבים אותה. בכנס השתתפו מספר רב של אנשי עסקים ערבים, יוזמים ונציגים של חברות פיתוח מובילות במגזר הפיננסי והעסקי.

בכנס השתתפו גם אורחי כבוד, ובראשם נשיא המדינה, יצחק הרצוג (נאום מוקלט), נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, יו"ר ועדת המעקב העליונה לענייני ציבור ערבי. , מוחמד ברכה, יו"ר הוועד הלאומי לרשויות מקומיות, מודר יוניס, ויו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, נציגי הכנסת וראשי הרשויות מר סמיר חולילה ומר איברהים ברהם מהמסחר הפלסטיני. הנהלת המרכז, ומנכ"ל משרדי האוניברסיטה הערבית-אמריקאית בגדה המערבית, ד"ר תרנגול שחרר.

הכנס, שנערך בשיתוף עיתון כלכליסט והרשות לפיתוח כלכלי, נפתח בנאום קבלת פנים של יו"ר דירקטוריון הפורום הכלכלי הערבי, פרופסור עיסא חורי, בו אמר כי הכנס דן בנושאים הקשורים לצמיחה כלכלית ולשיפור מעמדה של החברה הערבית מבחינה כלכלית, באמצעות הדגשת נושאיה החיוניים והדחופים והצעת פתרונות להם מחד גיסא, והתמקדות בכיוונים אסטרטגיים מאידך גיסא.

הכנס מתקיים השנה, לאחר הפסקה בתקופת התפרצות מגיפת הקורונה, להוות את הפורום הגדול והמקיף ביותר לבעלי עניין בנושאי כלכלה ופיתוח בחברה הערבית, שכן הוא מושך אליו אליטות אקדמיות, נציגי ממשלה. מוסדות, המגזר העסקי הפרטי מהחברה הערבית והישראלית, יצרנים ואיגודים מקצועיים וכן פוליטיקאים ומקבלי החלטות. במשרדי שרים וברשויות מקומיות.

רק 36% מהנשים הערביות משתלבות בשוק העבודה

הכנס שפך אור על האתגרים העומדים בפני בני הקהילה הערבית להשתלב בשוק העבודה באמצעות הרצאה מרכזית של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בה נגע, בין היתר, בפלח הנשים. , שכן נתונים עדכניים לשנת 2020 מצביעים על כך שאחוז הנשים הערביות בשוק העבודה אינו עולה על 36.% לעומת 82% מהנשים בחברה הישראלית. מהמחקר שערך בנק ישראל עולה כי אחת הסיבות החשובות התורמות להגדלת הפערים היא חוסר המודעות החברתית לחשיבות שילוב נשים ערביות בשוק העבודה. עבודה עבור נשים ערביות. עוד הצביע המחקר כי אחוז הגברים הערבים בשוק העבודה עד שנת 2020 הסתכם ב-69%, לעומת 86% בקרב הגברים בחברה הישראלית.

אתגרים ומכשולים

הכנס דנו במספר אתגרים ומכשולים שעמם מתמודדים בני נוער ערבים בהשתלבות בשוק העבודה, שכן מחקר בנק ישראל הראה שהמכשול הראשון הוא הידרדרות מערכת החינוך הסובלת מתשתית ירודה מאוד ואקלים חינוכי מתאים. כפי שקורה בחברה הישראלית, והדבר בא לידי ביטוי שלילי בביצועים והישגיו האקדמיים של הסטודנט הערבי, בין אם בשלב הקדם-אוניברסיטאי או לאחר האוניברסיטה, שכן הנתונים שפורסמו בשנת 2018 מצביעים על כך שאחוז הסטודנטים הערבים במגזר "היי-טק" הסתכם ב-12%, בעוד שאחוז הסטודנטים הערבים במסלול להשכלה גבוהה הוא 17%, ואחוז בעלי תעודת בגרות, המזכה אותם בכניסה לאוניברסיטה, עומד על 18%.

רק 30% מהצעירים הערבים מדברים עברית ברמה גבוהה

אחד האתגרים הבולטים העומדים בפני אנשי הקהילה הערבית הוא כישורי השפה העברית, שכן מנתונים שפרסם בנק ישראל בשנת 2020 עולה כי רק 30% מילדי קבוצת הגיל (20-24) שולטים ב השפה העברית ברמה גבוהה, העומדת כמכשול לאחוז. נהדר לעסוק בשוק העבודה הישראלי הדורש כישורים גבוהים בשפה העברית.

הכנס כלל מפגשי דיאלוג לדיון בסוגיות בוערות ודחופות בחברה הערבית, עם נציגי חברות כלכליות, אנשי עסקים, חוקרים, אנשי אקדמיה ומקבלי החלטות.

משאבי הממשלה וכיצד להפיק מהם תועלת

המושב הראשון נשא את הכותרת "משאבי המדינה, האם הם לכל אזרחיה?", בו נדונה התוכנית הכלכלית של הממשלה והמנגנונים להפיק ממנה והפיכתה מתקציבים לפרויקטים עסקיים. אורחי המושב היו; עו"ד מודר יונס, ראש הוועד הלאומי לרשויות מקומיות ערביות, הגב' נרימן סולימאן, מקרן "בינפסי", ומר סמי לחיאני, מהרשות לפיתוח כלכלי בקהילה הערבית. את המושב הנחתה גב' סוזן חסן דאהר.

שוק האשראי.. הזדמנויות ואתגרים

המפגש השני נשא את הכותרת "שוק האשראי בחברה הערבית, בין הזדמנויות ואתגרים". האורחים הבולטים במושב היו המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, בנוסף לראש רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. את המושב הנחה עורך הדין פיאד תמיש ממשרד פישר.

תחום ההייטק הוא מנוף כלכלי הראוי להתייחסות

המפגש השלישי דן במגזר הטכנולוגי וביזמות בין המציאות הקיימת לתקווה הרצויה בחברה הערבית שלנו. השתתפה בו קבוצת יזמים, עובדים ומשפיעים במגזר ההייטק, ואת המושב הנחה מר חליל שוואנה.

כסף ודרכים לנקז את מקורות השוק השחור

המושב הרביעי דן בנושא "כסף בשירות הפשע המאורגן בחברה הערבית". המשתתפים במושב הציעו חלופות ודרכים להיחלץ מהביצה הזו על ידי הקמת יוזמות ופרויקטים כלכליים המספקים הזדמנויות עבודה רבות ומנתקים את השוק השחור. בין המשתתפים הבולטים היו המנכ"ל לשעבר של בנק ישראל מר חזי קאלו ומר דרור מתתיהו, עו"ד שותף במשרד פישר. את ישיבת העיתונאים הנחתה סמירה חאג' יחיא.

סביבה ערבית ופלסטינית וחילופי כלכלה

המושב החמישי עסק בנושא הסחר האזורי עם מדינות שכנות, חילופי סחר ושיתוף פעולה אזורי וכיצד ניתן להפיק ממנו תועלת כלכלית. בין המשתתפים הבולטים במושב היו מר סמיר חוליילה ממינהל מרכז הסחר הפלסטיני ומר סמיר חורי מ-SK Engineering. הנחתה אותו העיתונאית דניה מסאלחה.

נאום סיום של מנהלת הפורום

הכנס הסתיים בנאום של מנהל הפורום הכלכלי הערבי, ד"ר סמי מיארי, בו הודה לנוכחים על השתתפותם בכנס, אמר כי הפורום הכלכלי הערבי שם את עיניו לפיתוח הכלכלה בחברה הערבית, גישור על פערים באמצעות הקמת פרויקטים כלכליים ופיתוחים, ויצירת קשרים עם הרשויות הנוגעות בדבר מקומית ואזורית. ד"ר הדגיש. מיארי הדגיש את חשיבות היישום בנוסף לתכנון והמלצות בכנסים ומפגשים מקצועיים, בהם סקר חלק מהישגי הפורום הכלכלי בנוסף לארגון ואיחוד אנשי עסקים ערבים תחת מטריה אחת. בשגשוג ובצמיחה של כלכלת הקהילה הערבית.

המלצות הכנס

משתתפי הכנס המליצו על מספר נקודות חשובות על מנת לעבוד על גישור פערים והתגברות על מכשולים בכל המגזרים, הבולטות בהן:
תמיכה ופיתוח של מה שהפורום הכלכלי החל לעשות מאז הקמתו, כלומר להגביר את העבודה המשותפת עם אנשי עסקים, מקבלי החלטות וסוכנויות ממשלתיות רשמיות באופן רציף ואסטרטגי.

לעבוד יותר על קידום הרעיון של חינוך פיננסי והכלה פיננסית, והקמת פרויקטים בהקשר זה בחברה הערבית.

הקמת גוף מקצועי הכולל אנשים בעלי כישורים וניסיון על מנת להפוך את תקציבי התכנית הכלכלית הממשלתית לתכניות ופרויקטים בשטח לגשר על הפערים מהם סובלת הקהילה הערבית.

קידום נוסף של מגזר טכנולוגיית המידע (HITEC) על ידי איחוד מאמצים לבניית תכנית מקיפה ומשותפת למסגרות המשפיעות על סביבת העבודה, ומעבר לבניית יוזמות ופרויקטים טכנולוגיים המגבירים את המודעות הקהילתית כלפי מגזר זה מחד, ותורמים יצירת הזדמנויות עבודה מצד שני.

הפעלת פרויקטים ויוזמות כלכליות למאבק באלימות ובפשיעה, חוסמת את הדרך ללכת לשוק השחור כדי לקחת הלוואות, ולהילחם בתופעת ה"אחווה".

הגברת שיתוף הפעולה המשותף והחלפת חוויות עם מנהיגי תעשייה ומקבלי החלטות בגדה המערבית ובמדינות שכנות בכל המגזרים.

 

תפריט נגישות