כתיבה
ד"ר סאמי מיעארי, אוניברסיטת תל-אביב ומנכ"ל הפורום הכלכלי הערבי
ד"ר אלנאבולסי רג'דה, המרכז האקדמי רופין
ד"ר מהא כרכבי-סבאח, אוניברסיטת בן גוריון
אריס בשארה, אוניברסיטת תל-אביב
נג'ם אבו פנה, גוינט ישראל
ועדה מייעצת
ד"ר יוסף משהראוי, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ חאלד עראר, אוניברסיטת טקסאס
ד"ר שרף חסאן, הוועד הארצי של רשויות מקומיות ערביות
פרופ חאלד אבו עסבה, מכללת אלקאסמי
בשיר סבאח, אוניברסיטת חיפה
מבוא
בשלהי שנת 2019 התפשט וירוס הקורונה ברחבי העולם. מדינות רבות, כולל ישראל, הכריזו על מצב חירום והודיעו על הגבלות והנחיות שמטרתן ליישם את עיקרון הריחוק החברתי, אשר נועד להאט את התפשטות התחלואה (סומך, מיעארי ומסטרמן, 2020). הגבלות אלה הביאו לשינויים חברתיים וכלכליים דרסטיים בעולם ובישראל.
אחת הזירות המרכזיות שהושפעו ממגפת הקורונה היא מערכת ההשכלה הגבוהה: האקדמיה סגרה את שעריה, והסטודנטים והמרצים נאלצו להסתגל למציאות חדשה ולעבור למתכונת של למידה מרחוק, קרי לימודים וירטואליים. המעבר מלימודים פרונטליים ללימודים וירטואליים במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית השפיע על הסטודנטים בכלל, ועל הסטודנטים הערבים בפרט, וחשף את מדיניות ההזנחה הכלכלית-חברתית-חינוכית של החברה הערבית לאורך השנים.
מטרת העבודה הנוכחית היא להדגיש את החסמים והאתגרים השונים העומדים בפני הסטודנטים הערבים באקדמיה הישראלית בעקבות משבר הקורונה, ולהציע כיווני פעולה אפשריים להתמודדות עם אתגרים אלו. הקשיים שהתגלו במרחב ההשכלה הגבוהה בקרב סטודנטים מהחברה הערבית בעת משבר הקורונה אינם חדשים אלא הוחרפו על רקע משבר זה, נחשפו הפערים שהיו קיימים מלכתחילה אשר הלכו והעמיקו. הדו"ח הנוכחי לפיכך מציע כי הטיפול בבעיות צריך להיות כפול: טיפול הוליסטי בגורמים שהביאו מלכתחילה לאי-השוויון ההשכלתי בין יהודים לערבים לצד בניית מערך שירותים ספציפיים ומותאמים לטיפול בקשיים באופן מייד בצל משבר הקורונה. בכדי להציע ידע בתחום, כיווני פעולה ישימים ודרכי פעולה יעילים, סקרנו את הספרות המקצועית בתחום, בחנו מגוון רחב של סקרים חברתיים, דוחות מטעם הוות"ת והמל"ג, ומחקרים אקדמיים רלוונטיים שפורסמו מטעם המוסדות להשכלה הגבוהה בישראל.
המסמך מראה גידול בשיעור השתתפות האוכלוסייה הערבית באקדמיה הישראלית כחלק מתהליך שינוי חברתי מקיף ובכלל זה העליה במודעות אצל משפחות ערביות לגבי החשיבות של השכלה גבוהה כמקדמת מוביליות חברתי-כלכלית, בנוסף לפיתוח תוכנית ההוליסטית והקצאת משאבים ניכרים שמשקיעה הוועדה לתכנון ולתקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה בנושא. הדוח מתייחס למאפייני הסטודנטים הערבים ערב משבר הקורונה; ההשפעות הקיימות של המשבר על הסטודנטים הערבים; החסמים האקדמיים, החברתיים והאישיים שהם מתמודדים עימם שהיו קיימים לפני וגם מן השינויים שחלו במערכת ההשכלה הגבוהה והמעבר ללמידה מקוונת; ההזדמנויות שאפשר ורצוי לנצל לטובת שיפור וקידום הסטודנטים הערבים בעקבות המשבר; ולבסוף מובאות המלצות לכיווני פעולה אפשריים ודיוק השירותים הקיימים כיום.