התגברות הגודש בדרכים צפויה להקשות על שילוב החברה הערבית בשוק העבודה
הציבור הישראלי סובל שנים רבות מהגודש בדרכים, אבל מעט תשומת לב ציבורית הופנתה לחומרת המצב בחברה הערבית. בעקבות העלייה ברמת החיים והגידול במספר היוצאים לעבודה וללימודים, לצד רמת שירות לא מספקת של תחבורה ציבורית, בעשור האחרון נרשם גידול חד ברמת המינוע ובשיעור האחזקה ברישיון נהיגה בחברה הערבית. כתוצאה מכך:
- הנסועה של כלי רכב בערים הערביות התרחבה במהירות, והיא גבוהה בממוצע בכ-20% בהשוואה לערים היהודיות (באותם מחוזות גיאוגרפיים).
- כ-70% מהמועסקים הערבים משתמשים ברכב פרטי כאמצעי הגעה לעבודה, לעומת כ-60% מהמועסקים היהודים.
- גדלה ההוצאה על כלי רכב של משקי הבית הערביים והגיעה לכ-2,000 ש"ח, בדומה להוצאה של משקי הבית היהודיים.
בסיכומו של דבר, ההשקעות בתחבורה הציבורית ביישובים הערביים לא הספיקו כדי להביא לגידול בשיעור המשתמשים הערבים בתחבורה הציבורית או לשיפור בשביעות הרצון של המשתמשים עצמם. על כן, התפתחויות אלו צפויות להוסיף לגודש בכבישים, בפרט בריכוזי האוכלוסייה הערבית, להאריך את משך זמן ההגעה לעבודה ולהגביל את היכולת של ערבים להשתלב בתעסוקה מחוץ לאזור מגוריהם.
הקיצוץ החד בתוכנית החומש לחברה הערבית לשנים 2026-2022 צפוי לפגוע בפיתוח תשתיות התחבורה, ולהקשות מאוד על המאמצים לטיפול בבעיה. לפיכך, על מקבלי ההחלטות למצוא את הדרך להמשיך ולפתח את התחב"צ ביישובים הערביים ובסביבתם, ולצד זאת להפחית את הביקוש לנסועה בחברה הערבית על ידי הקמת מקומות תעסוקה איכותית בקרבת מרכזי האוכלוסייה הערבית.
