מירי אנדבלד ואורן הלר
מנהל המחקר והתכנון, במוסד לביטוח לאומי
המבוא
שיעורי העוני הערבים בישראל נותרו גבוהים בתקופה זו. בשנת 2005, כ-52% מהמשפחות הערביות היו עניות, וב-2018 שיעור זה ירד לכ-45%. עם זאת, יש לציין כי עד שנת 2015 הייתה יציבות ברמת העוני בקרב הערבים, ושיפור ברור חל בשלוש השנים האחרונות בלבד. במהלך השנים היו כמה תנודות לכאן ולכאן, חלקן עשויות לנבוע מגורמים הקשורים לחילופי ושונות של סקרי המחלקה המרכזית לסטטיסטיקה. במהלך התקופה הנחקרת, מספר הערבים העניים הסתכם בכמעט מחצית מהאוכלוסייה הערבית, לעומת כחמישית מהאוכלוסייה הכללית בישראל.
בשל מספרם הרב יחסית של בני משפחה ערבים (4.5 בני משפחה בממוצע במשפחה ערבית, לעומת 3.1 במשפחה יהודית), שיעורי העוני של הפרט והילדים גבוהים מהשיעור הכללי. בשנת 2018 עמד שיעור העניים בקהילה הערבית על 47%, ואחוז הילדים הערבים העניים עמד על 58%. המשמעות היא שיותר ממחצית מהילדים הערבים בישראל חיים במשפחות עניות (לוח 1). כמו כן נצפתה בקהילה היהודית יציבות יחסית ואף ירידה מסוימת בשיעור העוני בתקופה זו (איור 1), כך שהפער הגדול בין שיעורי העוני של שתי הקבוצות נותר זהה.
סיכום
מאמר זה סוקר את מצב העוני בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל בין השנים 2005-2018. המאמר מתייחס לשינויים שחלו בחברה הערבית בתקופה זו, ולדמיון שלו במאפיינים לקבוצת האוכלוסייה היהודית מבחינת גודל המשפחה. מספר העובדים במשפחה, אחוז המובטלים על אף היותם בדור העובד והעלייה בשיעורי ההשכלה.
עם זאת, רמת העוני בקרב האוכלוסייה הערבית נותרה גבוהה פי שלושה מזו של האוכלוסייה היהודית. אחד ההסברים האפשריים לכך הוא התרחבות הפערים בתוך הקהילה הערבית עצמה, לפי כמה מדדים.
