הועידה השנתית השנייה של הפורום הכלכלי הערבי

לאחר היעדרות בגלל התפשטות מגיפת הקורונה, התקיימה הוועידה השנתית השנייה של הפורום הכלכלי הערבי ביום חמישי, השלושה באוקטובר. הוועידה התקיימה באולמי "דבאח" בישוב דיר אל אסד, ועסקה השנה בהזדמנויות הצמיחה של כלכלת החברה הערבית ובאתגרים הניצבים בפניה. בוועידה השתתפו אנשי עסקים ערבים רבים לצד יזמים ונציגים של חברות מובילות במגזר הפיננסי והעסקי.

בנוסף נטלו חלק בוועידה מכובדים רבים, בראשם נשיא המדינה יצחק הרצוג (נאום מוקלט), נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, מר מוחמד ברכה, ראש ועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי, ראש ועד ראשי המועצות המקומיות הערביות מודר יונס, ראש הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה, חברי כנסת וראשי רשויות מקומיות. כמו כן נטלו חלק בוועידה נציגי מרכז המסחר הפלסטיני מר סמיר חלילה ומר אבראהים ברהם, וכן מנכ"ל האוניברסיטה הערבית האמריקאית בגדה המערבית, ד"ר ענאן אל-דיכ.

יו"ר מועצת המנהלים של הפורום הכלכלי הערבי, עיסא ח'ורי, בירך את הבאים וציין: "הוועידה תעסוק בסוגיות הקשורות לחסמי הפיתוח הכלכלי ולשיפור מעמדה של החברה הערבית במישור הכלכלי, תוך שימת דגש על סוגיות עקרוניות ודחופות. כמו כן יוצגו בה פתרונות אפשריים, ותוקדש מחשבה לשרטוט מתווים אסטרטגיים".

הוועידה נערכה השנה בשיתוף עם עיתון "כלכליסט" ועם הרשות לפיתוח כלכלי, והייתה  לפלטפורמת המפגש הגדולה והמקיפה ביותר של בעלי עניין בכלכלת החברה הערבית ופיתוחה. הוועידה הצליחה להפגיש תחת קורת גג אחת אנשי אקדמיה, נציגי גופים ממשלתיים, נציגי המגזר הפרטי בחברה הערבית והיהודית, אנשי תעשיה ואיגודים מקצועיים, זאת לצד פוליטיקאים ומקבלי החלטות במשרדי הממשלה ובשלטון המקומי.

 36%  בלבד מהנשים הערביות משתלבות בשוק העבודה

כאמור, הוועידה דנה, בין השאר, באתגרים הניצבים בפני בני החברה הערבית בבואם להשתלב בשוק העבודה הכללי. ההרצאה המרכזית הייתה מפי פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, והתמקדה במגזר הנשים. בהרצאה הוצגו נתונים מעודכנים משנת 2020 ולפיהם שיעור הנשים  הערביות שהשתלבו בשוק העבודה הגיע ל- 36%, לעומת 82% בחברה היהודית.  בנק ישראל ערך מחקר מקיף בנושא אשר התייחס, בין השאר, לגורמים העיקריים שתורמים להרחבת הפערים בין שתי החברות, ובהם חוסר המודעות של החברה הערבית לחשיבות שילוב הנשים בשוק העבודה. המחקר מטיל חלק מהאחריות על התעשיינים ועל מקבלי ההחלטות בחברה הערבית, אשר לא מספקים מספיק הזדמנויות עבודה לנשים. בנוסף מציין המחקר כי אחוז הגברים הערבים בשוק העבודה הגיע ל- 69% לעומת 86% בקרב הגברים בחברה היהודית.

אתגרים וחסמים

הוועידה דנה באתגרים ובחסמים העומדים בפני הצעירים הערבים בבואם להשתלב בשוק העבודה. המחקר של בנק ישראל הראה שהחסם הראשון הינו מערכת החינוך הערבית הירודה, הסובלת מתשתיות גרועות ומאקלים חינוכי ירוד בהשוואה לחברה היהודית. למציאות זו השפעה שלילית על ההישגים האקדמיים של התלמיד הערבי בשלבי טרום אקדמיה ואחריה. הנתונים משנת 2018 מצביעים על כך שאחוז הסטודנטים הערבים במקצועות ההייטק הגיע ל-12% , אחוז הסטודנטים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה הינו 17%, ואחוז התלמידים הזכאים לתעודת בגרות המאפשרת להם כניסה לאוניברסיטה הוא 18%.

30% מהצעירים הערבים בלבד שולטים בשפה העברית ברמה גבוהה

סוגיית השליטה בשפה העברית נחשבת אחד האתגרים הבולטים העומדים בפני בני החברה הערבית. הנתונים של בנק ישראל משנת 2020 מראים כי רק 30% מבני קבוצת הגיל 20-24 שולטים בצורה טובה בשפה העברית, ועל כן סוגיה זו מהווה מכשול בפני מרבית הצעירים הערבים בבואם להשתלב בשוק העבודה הישראלי, הדורש מיומנויות גבוהות בשפה העברית

.

ראוי לציין שהוועידה קיימה דיונים בסוגיות האקוטיות והדחופות של החברה הערבית, ונטלו בהם נציגי חברות כלכליות, אנשי עסקים, חוקרים ומקבלי החלטות:

משאבי המדינה והדרך ליהנות מהם

המושב הראשון עסק בסוגיית משאבי המדינה והאם הם זמינים עבור כלל אזרחיה. הדיון התמקד בתכנית הכלכלית של הממשלה ובמנגנונים המאפשרים להפיק ממנה תועלת ולהוציא אותה מן הכוח אל הפועל. בדיון השתתפו עו"ד מדר יונס, יו"ר הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות, גב' נרימאן סלימאן מעמותת "בנפסי" ("בעצמי"), ומר סמי להיאני, מהרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית. את הדיון ניהלה גב' סוזן חסן דאהר.

שוק האשראי… הזדמנויות ואתגרים

המושב השני התמקד בסוגיה: "שוק האשראי בחברה הערבית – הזדמנויות ואתגרים". המפקח על הבנקים היה הדובר המרכזי בדיון, בנוסף לראש רשות ניירות הערך (ביטוח וחסכון). המושב  נערך בהנחיית עו"ד פיאד טמיש ממשרד פישר.

ענף ההייטק כמנוף כלכלי חשוב

המושב השלישי עסק בסוגיה: "ענף הטכנולוגיה והיזמות – מציאות מול תקוות לעתיד בחברה הערבית", ונטלו  בו חלק מספר יזמים ועובדים בענף, וכן משפיענים בענף ההייטק. המושב נערך בהנחיית ח'ליל שואהנה.

דרכים לייבש את מקורות השוק השחור.

המושב הרביעי עסק בנושא: "ההון בשירות הפשע המאורגן בחברה הערבית". המשתתפים הציעו דרכים וחלופות להתמודד עם הנגע הממאיר הזה; אחת הדרכים שהוצעו במסגרת המלחמה בשוק השחור הייתה פיתוח יוזמות ופרויקטים כלכליים, העתידים לספק מקומות תעסוקה לצעירים. על המשתתפים הבכירים במושב נמנו מנכ"ל בנק ישראל לשעבר מר חזי קאלו, ועו"ד דרור מתתיהו, שותף במשרד פישר. העיתונאית סמירה חאג' יחיא ניהלה את המושב.

המרחב הערבי והפלסטיני  והסחר ההדדי.

המושב החמישי עסק בסוגיית הסחר האזורי עם המדינות השכנות, הסחר ההדדי, ושיתוף הפעולה האזורי. בין השאר השתתפו בדיון סאמר חלילה מהנהלת מרכז הסחר הפלסטיני  וסמיר ח'ורי מחברת ס.ח. הנדסה. העיתונאית דאניה מסאלחה ניהלה את הדיון..

דברי סיכום של מנהל הפורום

הוועידה נחתמה בדברי ד"ר סמי מיערי, מנהל הפורום הכלכלי הערבי, אשר הודה למשתתפים, וציין שמטרת העל של הפורום היא פיתוח הכלכלה בחברה הערבית וסגירת הפערים, כל זאת באמצעות הקמת פרויקטים כלכליים ויצירת קשר עם הגורמים המקומיים והאזוריים הרלוונטיים. בדבריו הדגיש ד"ר מיערי את החשיבות של ביצוע ההמלצות של הכנסים והמפגשים המקצועיים. הוא סקר חלק מההישגים של הפורום וציין, בין השאר, את העובדה שהוא הצליח לקבץ אנשי העסקים ערבים רבים תחת קורת גג אחת; בנוסף ציין ד"ר מיערי כי עד כה הצטרפו לפורום כ-150 אנשי ונשות עסקים. מהלך זה, לפי ד"ר מיערי, יתרום לצמיחה ולשגשוג הכלכלה של החברה הערבית.

המלצות הכנס:

המשתתפים בכנס המליצו לפעול במספר תחומים על מנת לצמצם את הפערים, ולהסיר את החסמים בכל הענפים. להלן עיקר ההמלצות:

• המשך הפעילות השוטפת והאסטרטגית של שיתוף פעולה ועבודה משותפת עם אנשי העסקים ומקבלי ההחלטות ועם הגורמים הממשלתיים.
• הגברת הפעילות לחיזוק החינוך הפיננסי, ובניית פרויקטים בתחום הזה בחברה הערבית.
• הקמת גוף מקצועי של מומחים, אשר ישקוד על הפיכת תקציבי התכנית הכלכלית הממשלתית לתכניות ופרויקטים ברי ביציע, מתוך כוונה לצמצם את הפערים בין החברה הערבית והחברה היהודית.
• עידוד יוזמות ופרויקטים טכנולוגים, ובניית תכנית מקיפה לחיזוק המודעות החברתית לחשיבות ענף טכנולוגיית המידע (הייטיק), לקידומו וליצירת מקומות עבודה.
• הקמת פרויקטים ויוזמות כלכליות במטרה להילחם באלימות ובפשיעה הגואה, ולצמצם את תופעת הפניה לשוק השחור לקבלת הלוואות, ולהיאבק בתופעת דמי החסות.
• חיזוק שיתוף הפעולה עם התעשיינים ומקבלי ההחלטות באזורי הגדה המערבית והמדינות השכנות, בכל הענפים.