ד"ר. סמי מיארי – מרצה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת אוקספורד ומנכ"ל הפורום הכלכלי הערבי
בטוח שהחברה הערבית שלנו עוברת שלב חשוב מבחינת התפתחותה הכלכלית, ובשנים האחרונות התחלנו להבחין ולחזות בעיירות ערביות בארצותינו העוברות רנסנס כלכלי ברור, כמו פתיחת חנויות ומסחר. מפעלים והעסקת עובדים ערבים. החשש מעצירת הצמיחה הזו לאור המשבר הנוכחי ששטף את האנושות עדיין מאיים על מתקנים כלכליים רבים בחברה הערבית, במיוחד אינטרסים מסחריים. אבל מה שמחמיר את המצב בימים קשים אלו הוא תופעת השוק השחור, המיוצגת בעניינים הבאים:
סוחרים פודים צ'קים שלאחר תאריך בתמורה לריבית בנקאית גבוהה, ולתופעה זו חסרונות וסיכונים עצומים שאינם נעצרים במישור הפוליטי, אלא עוברים ממנה לרמה החברתית, שבה אנשי עסקים וסוחרים שעוברים מזומן. משבר נזילות נוקט ובעקבות סירוב הבנקים להעניק להם הקלות מסוימות, הם פונים לעוסקים בצ'קים על מנת לפדות צ'קים שטרם נפלו ולחסלם תמורת ריבית גבוהה, וריבית זו מוכפלת ב. במקרה שהצ'קים לא נפרעו במועדיהם המוקדמים.
נציין גם שככל שהריבית גבוהה יותר, כך שיעור האלימות גבוה יותר, מכיוון שרוב סוחרי הצ'קים שייכים למיליציות אלימות, ולכן הם שורפים את החנויות, האינטרסים והמפעלים המסחריים של אלה שאינם מסוגלים לשלם את מה שהם לווים, או לנקוט באמצעים משפטיים. התוצאה היא הפסד גדול למשק בקהילה הערבית עקב סגירת חנויות ופשיטת רגל של סטארט-אפים בתחילת דרכם.
הניסיון ראה שמי שהולכים בדרך של פדיון צ'קים לאחר תאריך לאיסוף מזומנים טובעים בו ואינם יכולים למשוך ממנו.
הלבנת הון: תהליך זה מתרחש באמצעות פתיחת חנויות מזויפות להלבנת כספים ממקורות חשודים, כגון שוחד, סחר בסמים ושיטות ואמצעים לא חוקיים רבים לגיוס כספים.
בפן הכלכלי, אל לנו להעלם מעינינו את הסכנה שבגודלם הגדול של סוחרי הצ'קים, כי אם יגדלו, העושר של החברה הערבית יהפוך למונופול של קבוצה זו. במישור החברתי יש משפחות גדולות שעוברות משברים כלכליים שדוחפים אותן להיעזר בסוחרים כמו אלה, וראינו במקרים רבים את התפוררות המרקם המשפחתי הזה.
זהירות היא זהירות מפני פנייה לכמותם של סוחרים אלה או לבקש את עזרתם בכל נסיבות ומקרה, ויש צורך להסתמך על מוסדות רשמיים ולהגביל את העסקאות הבנקאיות לבנקים או למתן הלוואות אישיות, ולא למסור את הצוואר לנצלנים אלה.
התנהגות כזו אינה מתאימה לחברה ערבית שצריכים להיות נשלטים על ידי ערכים יצירתיים, שבראשם נושא הרווח הלגיטימי, וסוגיית הסולידריות החברתית נוכחת בה מאוד, ולכן איננו הופכים לחברות קפיטליסטיות אשר לקנות ולמכור אנשים בשוק הכסף, כי עבורנו אנשים הם המרכיב החשוב ביותר, לא כסף, ומה שתיאוריית הכסף הקוראנית נעלמה כאמצעי קיום ולא מטרה שבה אדם יכול לוותר על כל ערכיו , מוסר וחקיקה של דתו למען הכסף, אשר לבדו אינו יכול להשיג אושר לאיש.
