רמדאן וקורונה: ניהול משברים

ד"ר. סמי מיארי – מרצה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת אוקספורד ומנכ"ל הפורום הכלכלי הערבי

העולם עדיין מתמודד עם רוח הרפאים של נגיף הקורונה והשלכותיו על האנושות בכל האמצעים והיכולות הזמינים. אנו, בחברה הפלסטינית בבית, עדים להשפעה רבה של המשבר הזה, שעלול להפריע להתפתחות הכלכלית שאנו עדים לה בשנים האחרונות. החשש גובר, בעיקר עם התקרבות חודש הרמדאן, בשל אפשרות לעלייה במספר הנדבקים בקהילה הערבית ועליית הסגרים והשפעתם על המתקנים הכלכליים בימים הקרובים. אבל זה קשור בעיקר להתנהגויות החברתיות והכלכליות שלנו במהלך הרמדאן. על מנת להימנע מהשפעה ולהתגבר על המשבר בכל רבדיו, ולשמר את משמעויות החודש, שהקב"ה רצה לתרום לחיזוק אורח חיים העולה לדרגת לימוד ושומר על המשכיות המגמה הנכונה במחשבה האנושית. , היא מחייבת את הקהילה הערבית, תחת מטריית ועדת המעקב הערבית, לעבוד קשה כדי להכיל את הסלמה של המשבר. בימים הקרובים דרך

היצמדו להנחיות משרד הבריאות בנוגע למפגשים חברתיים ומשפחתיים. לפיכך, יש לתכנן מראש את גובה ההוצאות בהתאם לצמצום התכנסויות וניצול ההזדמנות לשלוט בצריכה ולהנמק את ההוצאות.
הקמת ועדות מקומיות מאוחדות בכל מדינה ערבית המורכבת מוועד העם, אגף הרווחה וועדת זכאת על מנת לערוך סקר מקומי בקרב משפחות נזקקות ולהעניק סיוע למשפחות אלו. תוך הדגשה כי הפעולה המאוחדת של כל המסגרות המקומיות נחוצה בשלב זה על מנת להגיע לכל המשפחות הנזקקות בכל מדינה ולאפשר חלוקת סיוע שווה בין המשפחות. סיוע מסוג זה תורם לסולידריות הממסגרת מרקם חברתי אחד וערכים אצילים, ויש לו תפקיד עצום בניהול גלגל הפיתוח והפעילות הכלכלית מכיוון שהוא מגביר את הצריכה בחברה, מה שממריץ את הפעילות הכלכלית ואת הנזילות הפיננסית ומצמצם את אי השוויון הכלכלי בין מעמדות החברה, אך מה שנדרש הוא הפעלה וניהול תקין של הסיוע הזה והכוונתו בכיוון הנכון למימוש המטרה הנדרשת, והבסיס לכך הוא דרך הגעה לכל המשפחות הנזקקות בטווח הקצר והשקעתן בפרודוקטיביות. פרויקטים במקום רק לחלק אותם במזומן לצריכה והוצאה בטווח הארוך.

הגברת הפיקוח על המחירים. אחת התופעות הקשות ברמדאן היא ניצול אנשים על ידי סוחרים והשוק בהעלאת מחירים, בעיקר מוצרי מזון, ירקות, פירות ובגדים. המעמד העני, המהווה כמעט מחצית מהמשפחות הערביות, הוא הראשון שנפגע מלהבות המחירים, שכן לעניים יש סל רכישות מופחת, והמעמד העומל הזה מתרפק על העליבות של אספקת הדרישות של בית הרמדאן. לפיכך, יש להקים ועדה ייעודית על ידי ועדת המעקב הערבית למעקב אחר המחירים בחודש הרמדאן ולטפל בזהירות מול השוק בשל המחירים הגבוהים במהלך הרמדאן. עבודת הוועדה היא באמצעות חשיפתה דרך התקשורת ומתן אפשרות לאנשים ללכת לוועדה הזו ולדווח על האינטרסים שמעלים מחירים.

רציונליזציה ושליטה בצריכה במשפחות והימנעות מרכישות אימפולסיביות או ספונטניות על ידי העלאת המודעות לכך שאינה בזבוז מוגזם ובלתי מוצדק המחמיר את המשברים הכלכליים שלנו ומרוקן את המשמעות של תוכנו והתדמית שלו קשורה בתודעת האוכל, השתייה והשווקים. למרות ההתקדמות הכלכלית שהתרחשה בשנים האחרונות, החברה הערבית עדיין סובלת מלחץ של משבר כלכלי בלתי פתיר שמחמיר משנה לשנה, בהשוואה לחברה היהודית, ואינדיקטורים של הכלכלה הערבית מביאים לתוצאות לא נוחות. שכן אחוז הנשים הערביות בכוח העבודה אינו עולה על 30% וההכנסה הממוצעת לנפש הערבית היא מחצית מההכנסה לנפש של היהודים, וכמעט 55% מהעובדים הערבים עובדים בכמה דירהם. מציאות כזו מחייבת תכנון כלכלי שיטתי ונוח. אולי מה שמרשים הוא ההתנהגות והתכנון של המשפחה הערבית בחודש הקדוש. הגישה העומדת בחזית היא פזרנות, בזבוז והוצאה בלתי ממוחשבת החסרה מנגנון מאוזן בחישובים ואומדנים, מה שמביא לכניסת יחידים ומשפחות למצוקות כלכליות ולמחסור בהכנסה. נזילות פיננסית לאחר תום החודש הקדוש בגלל האמור לעיל, ולכן משפחות נאלצות לפנות לשוק השחור ולנצל את הצרכים של אנשים. מחקרים מצביעים על כך שכמעט 60% מהחלטות הרכישה שלנו הן החלטות אימפולסיביות, מה שאומר שאנחנו יכולים לחסוך 60% מההכנסה שלנו ולהימנע מהכנסת תקציב הבית לגירעון, ולכן המשפחות נדרשות:

קניה חכמה על ידי יציאה לקניות בלילה, כי הצום ביום נגרר לקנות כל מה שנופל לו בעין בהתאם לתיאבון לאוכל בצום.
תכנון מראש לרכישות על ידי רישום רשימת הצרכים הדרושים לפני יציאה לקניות ועמידה בה. הקונה צריך להתמודד עם הרכישה לפי יכולתו, לא לפי רצונו. אם העניינים נשארים לרצונות, אז הם בלתי מוגבלים ואין להם שליטה עליהם. עם זאת, יכולת היא הקריטריון עליו צריך להסתמך על הקונה כדי שלא יפתה לעומסים בלתי נסבלים ולחוסר יכולת כלכלית.
לקניית בן משפחה אחד, לא כל בני המשפחה, על מנת לצמצם רכישת פריטים שאינם רשומים ברשימת הצרכים ולמנוע ערבוב גדול במקומות ציבוריים לאור התפשטות הנגיף.
הסתפקות בבישול ספציפי לפי צורכי בני המשפחה, ולא בזבוז ובזבוז מזון.
ניצול חודש הרמדאן להורדת רמת הצריכה ולא להגברת הצריכה.

העשרת ניהול מוצלח במהלך חודש הרמדאן באמצעות תכנון משק הבית וייעול ההוצאות. יש לאזן את הכנסתו של הפרט במהלך שנים עשר חודשים עם הוצאה על פני שנים עשר חודשים, אך מה שקורה הוא שההוצאה עולה בחודש הרמדאן, ולאחר מכן שני החגים, וכן תחילת שנת הלימודים, ומשמעות הדבר היא שההוצאה עבור המשפחה הערבית בשנה אחת שווה לשישה עשר חודשים, וזה מוביל לחוסר איזון ומחסור בתקציב לארבעה חודשים בשנה. המשפחה הערבית חייבת ליישב את יכולתה הכלכלית והוצאותיה באמצעות תרבות של הוצאה רציונלית. שוב יש להקפיד על יצירת תרבות של הוצאה מתונה ומאוזנת באמצעות תיאום ואיזון בין הכנסות להוצאות.
הכלכלה היא עמוד השדרה של החיים ומוקד הסכסוכים בין מדינות ומדינות. זה משפיע ישירות על היווצרות חברתית ויש לו תפקיד במערכת זו של ייצור אנושי. הדבר מחייב אותנו לקחת אחריות אינדיבידואלית וקולקטיבית על מנת למנוע את הבזבוז של הכלכלה שלנו, המבוססת על התנהגויות שגויות שמרוקנות את היכולות והמשאבים שלנו, ומחייבת אותנו ליצור הרגלי התנהגות יקרי ערך התורמים ליציבות חברתית וכלכלית.