תקציר
מאמר זה מתמקד בנשים ערביות פלסטיניות בישראל על מנת לבחון כיצד תזמון היציאה שלהן לפרישה מושפע משוק העבודה וממאפיינים משפחתיים יותר רחבים. מקרה הבוחן הייחודי שלנו, המתקיים בשוק עבודה שבו קיימת דחיקה לשוליים בעקבות מגדר ומוצא אתני, מאפשר לנו להבין את הקשרים ההדדיים שבין מבנה הזדמנויות העבודה, התסריטים התרבותיים והסוכנות (agency) של נשים ומשפחותיהן. המאמר יספק ממצאים כמותיים מסקר כוח האדם הישראלי, המראים כי נשים ערביות פלסטיניות בישראל פורשות מהעבודה מוקדם, לפני גיל 50, למרות השיפור ברמת ההשכלה שלהן. אנו נשען על הממצאים הללו ונציג מחקר איכותני שבמסגרתו קיימנו עשרים ראיונות חצי-מובנים עם נשים שפרשו משוק העבודה מוקדם. המאמר יבחן את גורמי הדחיפה והמשיכה המובילים לפרישה מוקדמת. גורמי הדחיפה מקושרים לאופיו הבלתי יציב של מקומן של נשים בכוח העבודה, בעוד שגורמי המשיכה קשורים לתפקיד המשתנה של נשים בעבודת משק הבית.
מילות מפתח:
השתתפות בשוק העבודה, נשים ערביות פלסטיניות, שוליות מגדרית, פרישה מוקדמת.
