אלימות בחברה הערבית: גורמים, השלכות ודרך בריחה

נכתב על ידי: ד"ר סמי מיארי, מרצה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת אוקספורד ומנכ"ל הפורום הכלכלי הערבי

גלי האלימות האחרונים בתוך הקהילה הערבית הפלסטינית בבית הטילו צל כבד על כולם, ופתחו שוב ויכוח על הסיבות, השפעותיה והדרכים לצמצמו. מול תופעה מסוכנת כמו זו – ההולכת ומחמירה – חייב להתקיים דיון מדעי שיטתי שנמנע מהתפרצויות רגשיות, הוצאת פסקי דין סתמיים והערות העוסקות בהיבטים תוך התעלמות מאחרים.

על מנת לשפוך אור על המניעים והסיבות העומדות מאחורי הסלמה של תופעה מתועבת זו, יש להתייחס לגורמים הבאים:

ראשית – הגורם הכלכלי:

על פי מחקר מדעי, לכלכלה השברירית של מיעוטים (קבוצות אתניות) יש תפקיד בולט במעורבותן של קבוצות אלו בסערות אלימות, וכפי שמחקרים אחרים הראו כי העלות ההזדמנותית לפרט או למשפחה שחיים מתחת לקו העוני או הסובלים מאבטלה עקב הכנסה נמוכה נמוכה בהשוואה למשפחות ויחידים בעלי מצב כלכלי טוב, ולכן עלות הזדמנות זו מובילה לשיעור גבוה של מעורבות יחידים באלימות.

תיאוריה זו מוכחת במחקרים רבים בארצות הברית של אמריקה, בעיקר בקרב מיעוטים אתניים הסובלים ממצב כלכלי גרוע, ומחקרים באירופה הראו כי יש מתאם בין המצב הכלכלי הגרוע מחד, לבין המעורבות. באלימות מצד שני.

ואם ניישם את התיאוריה הזו על החברה הערבית שלנו בבית, נראה שרוב הכפרים והערים הערביות סובלים מאבטלה גבוהה ומהכנסה מוגבלת, ואחוז המשפחות החיות מתחת לקו העוני עולה על 50%, ושיעור העוני. בקרב הדורות הצעירים הוא הגבוה ביותר בארץ.

שיעור השתתפותן של נשים בשוק העבודה אינו עולה על 30%, ולכן ההסתברות למעורבות של פרט ערבי באלימות גדולה בהרבה בהשוואה לשאר הקבוצות האתניות בארץ.

שנית – תפקיד המשטרה:

אם נבחן את עבודת המשטרה בחברה הערבית, נבחין בדברים הבאים:

(לגבי טיב עבודתה): במהלך השנים האחרונות המשטרה הוכיחה את עצמה (לא יעילה) בקהילה הערבית, לעומת יעילותה בקהילה היהודית בארץ: כאשר מתרחשת פשע בתוך היישוב היהודי, אנו רואים את יעילות עבודת המשטרה בחקירה ובחשיפת נסיבות העבירה והעברתה לרשות השופטת. בעוד שכאשר מקבילו בקהילה הערבית נופל, חוסר המעש והעבודה המצומצמת של המשטרה בזיהוי נסיבות הפשע גוברים. הדבר מעלה ללא ספק את השאלה הקיימת: האם איכות עבודת המשטרה במגזר היהודי גבוהה יותר מאשר במגזר הערבי??!

(לגבי מספרם): האם מספר אנשי המשטרה הפועלים באזורים הערביים בארץ תואם את מספר האזרחים? תשובה: ממש לא. שכן קיים יחס מוכר בינלאומי בין מספר אנשי המשטרה למספר האוכלוסייה באזור, ולכן ניכר בבירור המחסור במספר אנשי המשטרה העובדים במגזר הערבי.

נפוטיזם ונפוטיזם: למשטרה יש היבט נוסף – גדול מאוד – בהתמודדות עם מבצעי פשיעה במגזר הערבי, שהוא מסוכן לא פחות מהפשע עצמו, שהוא נפוטיזם.

זה לא סוד לחסיד שבהרבה כפרים ויישובים ערביים יש תקשורת ותקשורת עם המשטרה באותו אזור, והם מתווכים למבצעי כמה עבירות במשטרה כדי לשחרר אותם, בעוד המשטרה מגיבה על כך. אז אנו עומדים בפני פשע כפול או מורכב: פשע העבריין, ופשע המשטרה שנמלטה. העבריין נענש ומקבל דין וחשבון, והדבר מעיד על פגם ושחיתות במנגנון המשטרה.

כאן יש לי את הזכות לרשום את תדהמתי ותדהמתי: האם משטרת ישראל תאפשר זאת

שלישית – (תסכול בקרב צעירים):

כשאני מדבר על פשיעה ואלימות במגזר הערבי, לא מספיק להסביר את הפשיעה לאור גורמים כלכליים ולייחס אותה למצב החיים ולתפקיד המשטרה בלבד, כי לדעתי – בשנים האחרונות ב. החברה הערבית שלנו הייתה עדה להחרפת מצב של תסכול וייאוש בקרב צעירים, והם מהווים כ-30% מהצעירים הללו. הם מקבוצת הגיל של הדור בין 18-24 שנים, שכן אין להם שאיפה לעבוד, וגם לא חזון עתידי לשאוף אליו.

לדעתי מצב של תסכול בקרב שכבת גיל זו נובע מפיתוח מערכת חדשה בקרבנו, שהיא מערכת התחרות על משאבים כספיים, תארים, יוקרה והשפעה. החברה הערבית, הדבר מוביל לתסכול רב בקרב חלקים גדולים בחברה, במיוחד אלו שלא קיבלו דבר מלבד פירורים, והעדות הגדולה ביותר לכך היא התחרות העזה של משפחות ערביות בבחירות לרשויות המקומיות.

כמה משפחות וקבוצות יצרו את מה שנקרא השקעות הון בלתי חוקיות באמצעות תפיסת רשויות מקומיות, ובכך הפכו לגוף המפעיל הגדול ביותר עבור כל מדינה, בין אם בידי משפחה גדולה או בידי קבוצת מוטבים, וזאת ב. עצמה הובילה למעשי אלימות בתקופה האחרונה, וההשלכות של תופעה זו הן ספציפיות לחברה. ערבי הוביל לתסכול מוגבר בקרב צעירים כתוצאה מהקצאת משאבים.

רביעית-

הפריט קשור וקשור לאלימות בתוך המשפחה ונגד נשים: כאן עלינו לציין שחל מהפך רנסנס גדול שחל בחברה שלנו בקרב נשים מבחינת הגדלת מספר שנות ההשכלה והמעורבות של חלק מהם בשוק העבודה.

אין ספק שנשים בחברה שלנו אינן מסורתיות ואינן חיות על דרכם של אבות, אבות ואמהות, והשינוי הזה מוביל לא פעם לפער גדול בין מה שהבעל מצפה מאשתו לבין המצב הלא מסורתי של שחרור הרנסנס שחוות נשים ערביות, מה שמוביל למריבות המסתיימות במעשי אלימות נגד נשים.

ואני מסיים באלו שמנסים לנזוף בנשים בשם הדת, ומזכיר להן שמי שמבין את הדת לעומק לא ימצא בה שום דבר שמכסה את עמדתו, אלא ימצא בדיוק את ההיפך. האישה ויכולותיה, ואין בכך כדי להביא להתרשלות בתפקידים אחרים המופקדים על האישה כלפי בעלה ומשפחתה.

זהו סיכום עמדת האסלאם בעבודת נשים, כדי שהמציעים והבורים בחוק האסלאמי יפסיקו להחזיק בדת הגדולה הזו ביחס לא צודק כלפי נשים, שכן הם מציגים אותה כדת עוינת לזכויות נשים, וכופה ברזל. קירות סביבם….

למרבה הצער, החזון הצר הזה של תנועת נשים בחיים עדיין שולט במוחותיהם של חלק מהגברים בעולמנו הערבי, וזהו חזון לא צודק שאין לו כל קשר לאיסלאם ונובע מהיגיון לאחור בהתנהלותם עם הנשים שלהם, רחוק מלהיות. תורתו והדרכה של האסלאם.